Search
לחיפוש מתקדם

בש”א (תל-אביב-יפו) 1333/07 ניצה זמיר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כבוד הש’-כב’ הרשם איתן אורנשטיין 13.03.2007

בש”א (תל-אביב-יפו) 1333/07

בש”א (תל-אביב-יפו) 1334/07

בש”א (תל-אביב-יפו) 2248/07

ת”א (תל-אביב-יפו) 1387/05

ניצה זמיר

נ ג ד

1. בנק הפועלים בע”מ

2. בנק המזרחי בע”מ

3. רמי כהן

4. בתיה כהן

5. פי.אן.בי ישראל ניירות ערך בע”מ

6. משה ז’ק

7. פרוספר נשיונל פיננס

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

[13.03.2007]

כב’ הרשם איתן אורנשטיין

בשם המבקשת – עו”ד פירט

בשם משיב 1 – עו”ד דנציגר

בשם משיב 2 – עו”ד זפט

החלטה

1.  לפני שלוש בקשות שעניינן הליכי גילוי מסמכים ושאלונים.

האחת, בש”א 1333/07, בקשה ליתן צו המורה למשיב 4 (להלן: “בנק הפועלים”) להשיב בתצהיר ערוך כדין, על כל השאלות שמפורטות בשאלון שנשלח אליו על ידי הגב’ ניצה זמיר (להלן: “התובעת”), במסגרת הליכי גילוי מוקדם.

השנייה, בש”א 1334/07, בקשה ליתן צווים כנגד משיב 5 (להלן: “בנק מזרחי”) ולהורות כי הוא ישיב בתצהיר על כל השאלות שהופנו אליו בשאלון. כמו כן נתבקש בנק המזרחי להמציא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, ולאפשר לתובעת עיון במסמכים נשוא התצהיר, כמו גם המצאת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, בקשר למסמכים המפורטים במכתב שנשלח למשיב 5.

השלישית, בש”א 2248/07, הינה בקשת בנק הפועלים, לחייב את התובעת לאפשר עיון והעתקה של מסמכים הנזכרים בתצהירגילוי המסמכים מטעמה.

2.  עובדות המקרה

2.1            התובעת הגישה ביום 16.3.2005 תביעה כספית על סך של -.2,945,291 ₪ כנגד שבעה נתבעים. עניינה של התובענה בקליפת האגוז היא תובענה כנגד יועץ השקעות, הוא משיב פורמלי 3, שעשה בכספי התובעת, גמלאית צה”ל, לטענתה, כבתוך שלו, תוך הפרת אמונים וביצוע פעולות אסורות על פי דין והסכם, תוך שהוא מנצל את יחסי החברות ואמונה המוחלט של התובעת בו. משיבים 1-2 הם הבנקים, בהם התנהלו חשבונותיה של התובעת, ונטען בכתב התביעה כי לא מילאו אחר חובותיהם כלפי התובעת, לא פיקחו אחר מעשיו של משיב פורמלי 3 ואפשרו לו לבצע מעשים אסורים.

2.2            ביום 16.1.2006 המציאה התובעת תצהירגילוי מסמכים מטעמה. בד בבד עם המצאת תצהיר גילוי המסמכים, שלחה התובעת לכל הנתבעים דרישה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים כללי ועיון במסמכים, דרישות להמצאת תצהירים ספציפיים ועיון בהם, ודרישה להשיב בתצהיר ערוך כדין לשאלונים.

2.3            גם החלטת בית המשפט מיום 28.5.2006 שהורתה על קיום הליכי גילוי מסמכים לא הביאה להשלמת ההליכים המקדמיים שבין הצדדים.

3.  בש”א 1333/07

3.1       התובעת טוענת כי על אף הדרישה שנשלחה אל בנק הפועלים ביום 16.1.2006, לענות על שאלון בתצהיר ערוך כדין, לא נענה הבנק לשאלון.

3.2       בנק הפועלים טוען שמדובר בבקשה שאינה מפורטת, ללא תצהיר, תוך שיהוי רב ומבלי נשיתן טעם לאיחור הניכר. מדובר בניסיון “לדוג” שברי טענות ועובדות באמצעות שאלון בן 207 שאלות, שמרביתן כלל אינן רלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים. השאלון מנוסח באופן שאינו מאפשר להשיב עליו, והוא כולל שאלות רבות שאין להם קשר לארועים נשוא התביעה. בנק הפועלים מציין עוד כי בשל האופן בו מנוסח השאלון הוא אינו יכול להתייחס לכל שאלה בנפרד. עוד מצוין שאם היה מוגש שאלון ממוקד ורלבנטי, היה נחסך זמנם היקר של כל המעורבים. עוד נטען כי אם יועברו לעיונו של הבנק המסמכים המבוקשים על ידו, ויוגש שאלון חדש, לא יסרב בנק הפועלים לקיים את הצווים כנדרש.

4.  בש”א 1334/07

4.1            התובעת טוענת כי על אף שהמציאה תצהירגילוי מסמכים מטעמה, ועל אף שנשלחה דרישה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון, לא המציא בנק המזרחי תצהיר גילוי מסמכים ושאלון, ותחת זאת שלח ביום 5.3.2006 מכתב לפיו נטען כי הוא מסרב להשיב לשאלון.

4.2            בנק המזרחי מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר בניסיון של התובעת לדלות פרטים מן הגורן ומן היקב, תוך דרישות מוגזמות להמצאת בליל מסמכים. בנק המזרחי מוסיף וטוען כי עילת התובענה לוטה בערפל ומנוסחת באופן כוללני, תוך שמדובר ביועץ השקעות שלא היה מטעם הבנק, אלא יועץ בחברה פרטית ונפרדת, תוך שמיוחסים לבנק אחריות מיוחדת וחובת פיקוח על פעולות שעשה יועץ זה, לאחר שהתובעת חתמה על ייפוי כוח ועל הסכם לניהול תיק השקעות.

4.3            באשר לבקשה לגילוי מסמכים, טוען הבנק כי מדובר בבקשה גורפת, חסרת אבחנה בין עיקר וטפל, תוך שמדובר במסמכים שאינם רלבנטיים או שחל עליהם חסיון ויש חובת סודיות כלפי לקוחות אחרים של הבנק.

4.4            מוסיף הבנק ומצביע על כך שהשאלון מכיל 208 שאלות, והוא מסורבל וחסר פרופורציות, תוך ששאלות רבות נעדרות רלבנטיות, כגון שאלות 1, 17, 18, 21 ו – 38. יתרה מכך, לגבי חלק מהשאלות חל חיסיון בנק-לקוח, והם בניגוד לסעיף 15 א(א) לפקודת הבנקאות כגון שאלות 49, 50, 51, 52 ושאלות אחרות דורשות הערכה והבעת דעה כשל מומחה לענייני ניהול תיקי השקעות כגון שאלות 5, 6, 7 ו- 12.

4.5            הבנק טוען כי לאור דברים אלו נשלחה תגובתו לתובעת לפיה פורטו הנסיבות שבעטיין נבצר ממנו להשיב לשאלון, תוך שהוא לא ראה לנכון לדלות מן השאלון את השאלות הלגיטימיות, והוצע לב”כ התובעת להציג שאלון רלבנטי, עליו ישיב באופן המותאם ליחסי בנק לקוח, אך התובעת בחרה להתעלם מהצעה זו.

4.6            בתשובה לתגובה טוענת התובעת כי ניתן צו גילוי מסמכים על ידי בית המשפט, ועל כן היה על הבנק למלא אחר הצו, אך הוא התעלם ולא פנה לבית המשפט בבקשה להאריך המועד לקיום הצו אלא בחר שלא למלא אחר הצווים. לגופו של עניין, טוענת התובעת כי אם סבור בנק המזרחי שיש בשאלון שאלות שאינן רלבנטיות, עליו לציין זאת בתצהיר המענה על השאלון, תוך שאין הוא יכול להימנע ממענה גורף על השאלון, מבלי לפעול בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי.

5.  בש”א 2248/07

5.1            לאחר שהתובעת העבירה תצהירגילוי מסמכים מטעמה, פנה אליה בנק הפועלים ביום 16.3.2006 וביקש כי יועברו לעיונו העתקי המסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה. פנייה זו לא נענתה. פניייה שנייה לתובעת ביום 12.10.2006, הניבה העתקים רק של חלק מן המסמכים המבוקשים.

5.2       ביום 29.10.2006 העבירה התובעת חלק מן המסמכים המבוקשים לעיון. בנק הפועלים פנה לתובעת בבקשה כי העתקי מסמכים 19-22 לתצהירגילוי המסמכים מטעמה, יועברו לעיונו, אולם דרישה זו לא זכתה למענה. גם פניה נוספת שנעשתה ביום 11.1.2007 לא זכתה אף היא למענה מצד התובעת. בנק הפועלים מציין כי אי העברת המסמכים עומדת בניגוד לצווי בית המשפט.

6.         דיון

6.1       המסגרת הנורמטיבית לבקשות שבפני הינה לשון תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “תקנות סדר הדין האזרחי”) הקובעת כדלקמן:

                        “122. הפרת צו

בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או למתן צו לפרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.”

6.2       הליכי גילוי המסמכים נועדו על מנת לאפשר לכל צד לסכסוך זכות עיון בכל המסמכים המצויים בחזקת הצד השני, לשם ייעול ההליכם המשפטיים, מניעת “הפתעות” בשלב הבאת הראיות, כמו גם חיסכון בזמן שיפוטי. באמצעות מענה על שאלונים המופנים לצדדים, נשמר עקרון השיוויון שבין המתדיינים, אליו מכוון הליך גילוי המסמכים. מענה על שאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן קשור לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע, לשם הכנת התצהירים עצמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. במסגרת הדיון האזרחי, יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלבנטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. (ראה לעניין זה רע”א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע”מ נ’ הנרי אזולאי ואח’, פ”ד מט (4) 54 וכן א’ גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, תל אביב, מהדורה תשיעית, תשס”ו בעמ’ 152.)

הסנקציה המצויה בידי בית המשפט כאשר לא מקוים צו מענה על שאלון, הינה מחיקת כתב טענותיו של בעל הדין. סנקציה זו הינה סנקציה חריפה, וככלל, נזהרים בתי המשפט מלהפעיל סנקציה זו ולנקוט בה. ואולם, אם נוכח בית המשפט, כי מי מהצדדים ממשיך להפר צו מצווי בית המשפט, ונמנע ממענה לשאלונים, עשוי בית המשפט להשתמש בה ולמחוק כתבי טענות.

6.3       הצורך לחשוף מסמכים המצויים בחזקת צד מתדיין נועדה לשם הערכות של הצדדים המתדיינים, ולמנוע מצבים בהם צד יופתע על ידי הצד השני כפי שנקבע על ידי כב’ השופט ויתקון בע”א 327/68 מנגר ואח’ נ’ ביינון ואח’, פ”ד נב(2) 602, שדבריו תואמים לימינו:

“חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו, שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנודבר העשוי להוציא לאור את זכותו.” 

תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

“בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתיקם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין שהם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו.”

6.4       יחד עם זאת, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בקביעת היקף הליכי הגילוי המוקדם ובחינת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, כמו גם בחינת השאלונים בעין ביקורתית, במיוחד כאשר מדובר בשאלונים רחבי היקף, וחשיפת מסמכים הנוגעים לצדדים שאינם צדדים ישירים לסכסוך. בעניין זה אפנה ללשון תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת:

                        “120. תנאים למתן צו

                        (א)….

(ב) בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א)…”

7.         מן הכלל אל הפרט:

7.1       לאחר שעיינתי בשלושת הבקשות ובתגובות להן, סבורני כי יש מקום, לשם יעילות ההליך המשפטי, להורות כי תינתנה תשובות לשאלון, דבר שיחסוך זמן יקר ויסייע בהגדרת הנושאים השנויים במחלוקת שבין הצדדים. עוד אציין, כי טרם התקיימה ישיבת קדם משפט, כך שאין מניעה לחייב את המעורבים בתובענה במתן תשובות לשאלון. יחד עם זאת, השאלון במתכונתו הנוכחית, כאשר הוא מכיל למעלה מ 200 שאלון, מסורבל וקיים קושי של ממש לענות עליו. מבלי להיכנס לכל שאלה בנפרד, מסכים אני עם משיבים 1-2 באשר לרלבנטיות של חלק מהשאלות להליך המתנהל. על כן, הנני מורה לתובעת לקצר ולתמצת את השאלון ולהפנות אל הנתבעים רק את השאלות שהן רלבנטיות ועומדות בבסיס הסכסוך שבין הצדדים.

בהקשר זה אפנה בין היתר, לכך שחלק מהשאלות עניינן בעניינים בהערכה של מומחים, כשאלות 5-7 לשאלות בנק המזרחי, על חלקן חל חיסיון שבין הבנק ללקוחותיו, ושאלות רבות שאינן רלבנטיות. מכאן, שהצדק עם ב”כ הבנקים שלא ניתן להשיב על השאלון במתכונתו הנוכחית.

7.2       בנסיבות אלה, ועל מנת לאפשר בידי התובעת למצות את ההליך המקדמי החשוב, ניתנת לה שהות על מנת לגבש שאלון תמציתי אשר יכלול רק שאלות רלבנטיות, ושאין מניעה להשיב עליהן.

7.3       בדומה לגבי המסמכים אותם מבקשת התובעת לחשוף, הרי שאם מדובר במסמכים הנוגעים ללקוחות אחרים של הבנק, שאינם צד להליך, חל עליהם חסיון בנק-לקוח, המוכר בפסיקה כחסיון יחסי, לשם הגנה על פרטי בעלי החשבון. אומנם לחסיון זה נקבעו חריגים בפסיקה, אך יחד עם זאת, נפסק כי “רק בנסיבות נדירות ביותר” יורה בית המשפט לחשוף את חשבונותיו של אדם שאיננו צד להתדיינות. הלכה היא כי על בית המשפט לבחון אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי המסמכים המבוקשים, שכן לא די בטענות בעלמא, שיכולות להיות מסווה ל”דייג של ראיות”, שבית המשפט לא יתן ידו להליך מסוג זה. חשיפת מסמכים שאין להם נגיעה ישירה לסכסוך, מהווה פגיעה בפרטיות, שהוכרה כזכות יסודבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שיש לה ערך חברתי רב, בבניית יחסי האמון שבין הבנק ללקוחותיו, לשם קיום כלכלה תקינה. לפיכך, אין מקום לחייב בחשיפת מסמכים שהתובעת מבקשת לגלותם ושחל עליהם חיסיון בנקאי.

7.4       באשר למסמכים אותם מבקש בנק הפועלים כי התובעת תחשוף, סבור אנוכי כי יש לעשות כן, משום שיהיה בגילוי המסמכים כדי להשפיע על השאלות השנויות במחלוקת שבין הצדדים, ויכול שיסייעו לצדדים לשם ניהול הליך משפטי תקין.

8.         סוף דבר

התובעת תפנה שאלון חדש אל הנתבעים כמתחייב מההחלטה, וזאת תוך 30 יום מהיום. הנני מורה למשיבים 1-2 להשיב לשאלון שיופנה אליהם בצורה מלאה ומפורטת תוך 30 יום לאחר מכן.

באם צד סבור כי לא קוימה ההחלטה במלואה, תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט ולא יאוחר מתום 60 יום מהיום.

עם השלמת כל ההליכים המקדמיים – יקבע דיון קדם משפט.

תזכורת פנימית (בהיעדר הצדדים) להשלמת כל ההליכים המקדמיים נקבעת ליום 1.6.2007.

ניתנה היום כ”ג באדר, תשס”ז (13 במרץ 2007) בהיעדר הצדדים.

Switch to mobile version